top of page

ובסוף מעגל

באפריל 2021 אזרתי אומץ ולראשונה, בפדאל רוטט, ירדתי מהאספלט הבטוח לתוואי השטח והאדמה רעדה.

היום: אותו מקום: האנדרטה, אותו מוביל קליל, בר זהר-> שנתיים אחרי.


ומה איתי, אני אותו דבר?

א. משופרת בעמידת מוצא.


ב. שולפת פה ושם מונחים של מביניי דבר (פלטה קידמית, קראנק, מרחק טיפוס, סטרבה).


ג. רושמת לעצמי התפצלחות אחת מפוארת ועוד 5 משנה.


ד. מוצאת את עצמי מקטרת ומתמכרת לעליות.


ה. גומעת את הנוף.


ו. מתרפקת על השקט ולא מפסיקה לקשקש.


ז. שומרת על הדרמה (בכל זאת, יש מוניטין לשמר..) אך מצליחה גם לנוע.


אם כך, מאותגרת באותם מקומות עם שיפורונצ'יק פה ושם-> תכל'ס, מה צריך יותר מזה הבן אדם?





נא להקשיב לשיר הזה בזמן קריאת הבלוג:



81 צפיות

Comments


bottom of page