הגעתי דיפנסיב משבוע של כאפות.
ג'ורדן זימזם לי בראש מיניי בולשיט וניו-אייג'יות:
* "האחריות לטפס בחזרה בסולם היא עלייך".
* "זוכרת? קודם ס'דרי ת'מיטה ומשם תתקדמי".
אז ניסיתי.
* המדיטציה בעלייה-> תודה אלי על הטיפ!
* המאמץ לנשימה (חייבת להפסיק עם הסיגריות).
* השמש שהציצה אליי בעדינות דרך הענפים.
* המרחבים שהתגלו בגובה.
* המבט המבין, האמפטי מכולם אל נוכח הצבתות המתנפנפות בגחוך.
הכל עזר, טיפסתי שלב-> המכתב ישלח-> התנאים יותנו-> הימים יגידו:
האם סופסוף השתלם המאמץ או שחזרתי ל Base one?
🤷♀️
https://youtu.be/tT9Eh8wNMkw
דרך הפסלים ביער צרעה
צילום: דודי רכמוט
