כוח בעלייה מתמשכת, זה הפיצוח כדי להשלים רכיבה.
גם אם התיק כבד.
גם עם הדופק כבר באוזניים.
גם עם הגב מתחיל "לדבר" (זה אגב, מפחיד).
גם אם אצבע או שתיים ברגל תפסו נומה.
גם אם עצרתי לרגע מנוחה (נשבעת, הפעם לא עצרתי).
ממשיכה.
מסדרת נשימה.
מדייקת מהירות תנועה.
בקצב שלי מגיעה למעלה.
מסתכלת על הספק מהצד, מנטרלת אותו.
לוקחת את זה לחיים.
חטפתי מהלומה ?
התקפה כמוה כתבוסה->מקורן בפחד.
אבחר בשכוייח 💪
אשתדל לתת מענה מדויק, מפורט עינייני וחזק.
אשתדל לפתוח הכל מבלי להתפרק ולא כדי לפרק.
אעשה זאת בכוונה אמיתית.
ואומר אמן.
כסלון היפיפה.
התחלנו בדרומי קרי, עלייה של השמחות.
צילום: דב סולומון
